<h1>ספר המנהגות לרבינו אשר מלוניל</h1>
<h2>דף י.</h2>
וסך חשבון הימים שאף היחיד גומר בו את הלל, שני ימים של פסח ושני ימים של עצרת ותשעה ימים של חג הסוכות, והטעם מפני דחג הסוכות חלוק בכל יום ויום בקרבנות, שאין דומה קרבן של יום ראשון (דומה) לקרבן של יום שני, שהרי פרי החג מתמעטים בכל יום, אבל בפסח כל קרבנותיו שוין בכל יום, וכיון שכן כל שבעת ימי הפסח חד יומא, ותשעת ימי החג כל יומא ויומא חד יום טוב, בכל אלה הימים יחיד מברך לגמור וגומר. ובשאר הימים לא יתחיל לומר ההלל בברכה ואם התחיל גומר בלא ברכה. והצבור מברך לקרוא ולא לגמור שהרי אין אומרין אותו. ותפלת הפסח ועצרת שוות הן.
